על "זכרונותי מקרקוב" / אריה תמיר

אני מאוד אוהבת ספרות שמשלבת היסטוריה, במיוחד את זו של העם היהודי. משהו בסיפורים הללו מרתק אותי ומעביר בי צמרמורת, איך הם חיו שם, איך עברו את התלאות, איך שרדו ואיך בכוחות מופלאים של תקווה הגיעו אל הלא נודע, בארץ חדשה. ספרים רבים שקראתי בחיי לימדו אותי המון על הכוח שטמון באנשים, על היכולת של הגוף להיתלות באחת ממעלות הנפש – התקווה – גם אם היא שברירית ורחוקה, ולהוביל את האדם לבחור בחיים, למרות הכל. קראתי ספרים מופלאים ושמעתי גם סיפורים אישיים על חייהם של היהודים באיראן, בעיראק, בגרמניה, במצרים, באיטליה, בפולין, וגם על אלו שהיו כאן תמיד ובנו את הבית, את המדינה.