כן, שיא של התרגשות, זה כנראה ממש היה צריך לצאת והנה , שוב אני , כמה דקות אחרי פוסט, והנה בערו בי עוד כמה מילים, איזו הרגשה מטורפת, פתאום לא בא לי שהלילה יגמר, רק לכתוב ולכתוב.
שיר חדש ברח לי מהראש אל הדף, הוא ישב שם מספיק זמן כנראה והגיע הזמן לנשום.
חלומות / חלי וינשטיין
"ספרתי על אצבעותיי
אלפי חלומות ודמיונות
היו חשובים והיו שפחות
ורק שניים מהם לא הצלחתי
לכבות.
האחד פורץ, גועש, מנפץ את הלב
השני חמק בשקט מהסערה, מחכה.
והוא שצעק בלילות משם
כועס
לא מרפה
גם היום
את לא, מעולם
גם לא היית
כי לא רצית
מספיק
והיושב בדממה, דווקא בסבלנות חיכה
והצליח, קצת, טיפ-טיפה
להזדחל , להעז!
להצטרף לאלו שחשבו שגם הם
כמוני
והצליחו להיות שם לפני.
והם יחד , כמו זוג עקשן כפרד,
זה סותר וזה בועט מנגד
זה מטיח וזה
לוקח נשימה ארוכה
אני לפחות ניסיתי
ואתה? "
life of cheli 
להשאיר תגובה