חיפוש

life of cheli

קטגוריה

סיפורים על ספרים

היה לי פעם דוד

היום בדיוק לפני 8 שנים עזבת, לא לפני שנלחמת, עד הנשימה האחרונה.

פחות מחודש אחרי היום ההוא, ישבתי עם הבן שלי, שמאוד התגעגע אליך. הוא שאל שאלות ואני עניתי, ותוך כדי נוצר השיר הזה.

להמשיך לקרוא "היה לי פעם דוד"

סמלים

לא הכרתי אותה, כמו שלא היכרתי רבים מהם, ובכל זאת הושפעתי. המילה סמל הדהדה לי כל הבוקר הזה בראש, מהו הסמל, איך אדם הופך לסמל ואם הוא כבר הפך לסמל, האם זה בהכרח סופו המוקדם? אז כתבתי משהו להמשיך לקרוא "סמלים"

שלכות

IMG_2066

להמשיך לקרוא "שלכות"

כשזה בא מבפנים, אי אפשר להתווכח

כן, שיא של התרגשות, זה כנראה ממש היה צריך לצאת והנה , שוב אני , כמה דקות אחרי פוסט, והנה בערו בי עוד כמה מילים, איזו הרגשה מטורפת, פתאום לא בא לי שהלילה יגמר, רק לכתוב ולכתוב.

שיר חדש ברח לי מהראש אל הדף, הוא ישב שם מספיק זמן כנראה והגיע הזמן לנשום.

time clock photo

להמשיך לקרוא "כשזה בא מבפנים, אי אפשר להתווכח"

זה חוזר אלי

לפני הרבה שנים, כתבתי שירים. לא הרבה מדי, לא מעט מדי, כתבתי כשהרגשתי צורך, כתבתי כי התחברתי למילה הקצרה, לשורה, לרמיזה, למבנה ולהטעמה. זה נולד מתוכי כי אהבתי ספרות ושירה, כן, אני אחת כזו, מתרגשת מכל מילה.

במשך הרבה זמן הנחתי לזה, אי שם במגירה. אבל תמיד זה הדהד בי, רצה לחזור אלי, לא אפשרתי, הדחקתי, האשמתי את חוסר הזמן.

להמשיך לקרוא "זה חוזר אלי"

על "זכרונותי מקרקוב" / אריה תמיר

אני מאוד אוהבת ספרות שמשלבת היסטוריה, במיוחד את זו של העם היהודי. משהו בסיפורים הללו מרתק אותי ומעביר בי צמרמורת, איך הם חיו שם, איך עברו את התלאות, איך שרדו ואיך בכוחות מופלאים של תקווה הגיעו אל הלא נודע, בארץ חדשה. ספרים רבים שקראתי בחיי לימדו אותי המון על הכוח שטמון באנשים, על היכולת של הגוף להיתלות באחת ממעלות הנפש – התקווה – גם אם היא שברירית ורחוקה, ולהוביל את האדם לבחור בחיים, למרות הכל. קראתי ספרים מופלאים ושמעתי גם סיפורים אישיים על חייהם של היהודים באיראן, בעיראק, בגרמניה, במצרים, באיטליה, בפולין, וגם על אלו שהיו כאן תמיד ובנו את הבית, את המדינה.

להמשיך לקרוא "על "זכרונותי מקרקוב" / אריה תמיר"

מאז ומתמיד אהבתי את הלילה

moon night writing cheli

את הדממה, את הזמן הכל כך נפלא הזה שאפשר לחשוב בשקט, לעבד מידע, לצייר, לכתוב, לקרוא…

את הרגע הזה שבו אף אחד לא יכול להפריע לי ממש, רק אני עם עצמי. מפגש מצוין, אני רק מכינה לי עוד קפה ומיד ממשיכה.

אני אחת מכותבי הלילה. כילדה-נערה הייתי עם פנס מתחת לשמיכה, קראתי כל מה שאפשר היה להוציא מהספרייה. כך חייתי בבליל של עולמות, בין ביתו החמים של ההוביט לבין זוועות המתופפת הקטנה והרהוריו של עמוס עוז. תיבלתי את חיי בהרבה ספרי שירה, אפילו כתבתי שירים במחתרת, תפרתי סיפורים בדמיון וחפרתי ביומן את כל מה שעבר לי בראש.

להמשיך לקרוא "מאז ומתמיד אהבתי את הלילה"

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑